בשבוע שעבר שבתי מביקור ארוך בגרמניה , פרנקפורט היתה “ביתנו” משך כחודש.

השהות הארוכה בעיר יצרה הזדמנות לסייר בין בניינים חדשים וישנים שקירות המעטפת שלהם מחופים במערכת של בידוד תרמי. התוצאה בשטח היא פרי של מדיניות עקבית אשר קבעה לפני מספר שנים יעד ברור.

עד סוף שנת 2018 יעמוד אחוז ניכר של הבניינים בסטנדרטים חדשים של התייעלות אנרגטית ומעבר לבנייה מאופסת אנרגיה.

לתוכנית הוקצה מימון ממשלתי בריבית נמוכה  ובבנינים ישנים בהם בוצע חידוש ושידרוג של מעטפת הבניין נתנו הטבות מפליגות ליזמים.

בנוסף הניע התהליך את גלגלי המשק וכלכלה שנפגעו במשבר לפני כעשור.

התהליך כולו הוא פרי מדיניות ברורה ועקבית של עמידה ביעדים של הפחתת פליטות פחמן .

 

באחד האתרים בלב פרנקפורט התקבלתי ע”י מנהלת האתר שנתנה לי הסבר מקצועי מקיף על אופן הישום של הבידוד התרמי ומערכות הטיח שמחפות את לוחות הפולסטירן .

דגש מיוחד בהסברים ניתן לדרישות התקן הגרמני שנוגעות למכלול הנושאים שקשורים למניעת אש ומעבר אש בין אזורי הבניין השונים.

נשאלתי אם מערכות כאלה קיימות בארץ ועניתי שכן,ההבדל המשמעותי נימצא בפרטים ובאופן הביצוע .

לדוגמא : בתמונה שמתחת ניתן לראות ספי חלון ו”קופינג” ממתכת בראש המעקה . לכאורה פרט שולי , למעשה פרט שעושה את ההבדל בין מערכת מקצועית לאילתור.