השאלה שחוזרת אצל מתכננים, יועצי אנרגיה ובודקי ת״י 1045 היא פשוטה: מה ההתנגדות התרמית של קיר GSB, ואיך היא מתחלקת בין השכבות. הנתונים כאן לקוחים

כמעט כל תבניות ה-ICF בעולם בנויות באותו חתך: פוליסטירן מבחוץ, בטון באמצע, פוליסטירן מבפנים. תבניות GSB מציעות חתך שונה — פוליסטירן, בטון, ובלוק מינרלי בדופן

״שיטת בנייה מתקדמת״ הוא שם כולל לכמה משפחות טכנולוגיות שונות מאוד זו מזו. הן לא מתחרות על אותו דבר: אחת חוסכת זמן באתר, אחרת חוסכת

״בית ירוק״ הפך למונח שיווקי, ולכן כדאי להתחיל מהמקום שבו יש לו הגדרה מדידה: תקן ישראלי 5281, ״בנייה בת קיימה״. התקן לא שואל אם הבית

ראדון הוא גז רדיואקטיבי טבעי — חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם — שנוצר בקרקע מהתפרקות של רדיום-226. הרדיום קיים בכל קרקע בריכוזים משתנים, ולכן

ת״י 1045, ״בידוד תרמי של בניינים״, הוא התקן הישראלי שקובע את רמת הבידוד התרמי המינימלית של מעטפת הבניין. הוא פורסם לראשונה ב-1979 והתייחס אז לבנייני

מי שמחפש ״GSB חסרונות״ מחפש בדיוק את הדבר הנכון. שיטת בנייה אינה מוצר מדף, ואין שיטה שמתאימה לכל פרויקט ולכל אדם. הדף הזה מרכז בכנות

במערכות ICF סגורות הזיון מושחל אחרי הרכבת התבנית ואי אפשר לבדוק אותו. ב-GSB התבנית נסגרת רק אחרי התקנת הזיון. ההבדל, וההשלכות לקבלן ולמהנדס.