"כל כך אוהב ביסוס בשיטת רפסודה, כל התשתיות בתוך הבטון, אפס בעיות בעתיד של איטומים, שקיעות, תפיחות, קריעת צנרות , ושאר הפתעות. רגע לפני יציקת ריצפת מרתף…"/ גל שחם
את גל שחם אני מכיר מעל 20 שנה , גל, מנהל ומפקח על פרויקטים מורכבים במרכז הארץ. מקצוען אמיתי !
בכנסים שונים של בניה ירוקה ובניה מתקדמת בפריפריה, בהם נפגשנו, הוא הביא תמיד את הקול המקצועי שיודע לשאול וגם להתריס בסוג של אומץ מקצועי.
היום פגשתי בדברים שהוא פרסם בדף הפייסבוק שלו. לכאורה מובן מאלו , בכל מקום שתנאי הקרקע מאפשרים רצוי לבסס כל מבנה על ביסוס מסוג רפסודה .
הלכה למעשה, סוג של ביסוס שהולך ונדחק לטובת ביסוס על גבי כלונסאות. את ה"קול האחר" של בעל מקצוע מאוד וותיק, מנוסה , עם אין ספור קבלות היה לי חשוב להביא גם לכאן.
במקומות ובקרקעות בהם ניתן לבצע שילוב של רפסודה וקירות בטון מתקבל שילוב מנצח.
שיטות ביסוס שונות במבנים:
יסוד דוברה – שימוש בשיטת ביסוס זו "פופולרית" במבנים רבי קומות ובקרקעות חוליות וסלעיות.
יסוד רדוד – השענת העמודים על פלטות בטון מזוין הנושאות את עומסי התכן (אנכיים ו/או אופקיים). ביסוס של יותר מעמוד נקרא יסוד עובר.
ביסוס כלונסאות נושאים – בשיטת ביסוס זו הביסוס מבוסס על חיכוך שבין הקרקע לכלונס, שיטה זו מתאימה בקרקע בקרקע חרסיתית תופחת.
מה זה יסוד רפסודה?
רפסודה היא פלטת בטון מזוין אחת ורציפה שנפרסת מתחת לכל שטח המבנה. במקום שכל עמוד יעביר את העומס שלו לקרקע דרך יסוד נפרד, כל המבנה נשען על פלטה אחת שמפזרת את העומס על פני שטח גדול.
ההיגיון פשוט: ככל ששטח המגע עם הקרקע גדול יותר, כך הלחץ ליחידת שטח קטן יותר. זו הסיבה שרפסודה מתאימה במיוחד בקרקעות שבהן כושר הנשיאה נמוך יחסית, ושבהן יסודות נקודתיים היו נדרשים להיות כה גדולים עד שממילא היו מכסים חלק ניכר משטח הבית.
מתי רפסודה מתאימה — ומתי פחות
מתי רפסודה היא בחירה טובה
- כשכושר הנשיאה של הקרקע נמוך, והשטח הכולל של יסודות נפרדים היה מתקרב ממילא לשטח המבנה.
- כשיש חשש לשקיעה דיפרנציאלית. פלטה אחת נוקשה שוקעת באופן אחיד יותר מאשר יסודות נפרדים שכל אחד מהם מגיב לקרקע שמתחתיו.
- כשיש מרתף או קומה תת־קרקעית. הרפסודה משמשת גם כיסוד, גם כרצפה, וגם כמשטח איטום רציף.
- כשרוצים להעביר את כל התשתיות בתוך יציקה אחת ולצמצם תפרים וחיבורים שעלולים לדלוף בעתיד.
מתי כדאי לשקול חלופה
- בקרקע חרסיתית תופחת, שבה שינויי לחות גורמים לקרקע לתפוח ולהתכווץ. כאן כלונסאות שמגיעים לשכבה יציבה לרוב עדיפים.
- כששכבה נושאת או סלע נמצאים בעומק קטן — יסודות רדודים נקודתיים יהיו פשוטים וזולים יותר.
- במבנים רבי קומות עם עומסים נקודתיים גבוהים במיוחד.
- כשמפלס מי התהום גבוה ומחייב פתרון איטום ועיגון מורכב.
חשוב לומר: הבחירה בשיטת הביסוס אינה החלטה של המזמין ואינה החלטה של הקבלן. היא נקבעת על בסיס סקר קרקע גיאוטכני, ובאחריות מהנדס הקונסטרוקציה של הפרויקט. הדברים כאן נועדו להסביר את ההיגיון שמאחורי השיטות, לא להחליף ייעוץ הנדסי.
רפסודה מול כלונסאות — ההבדל בקצרה
| רפסודה | כלונסאות | |
|---|---|---|
| איך העומס מועבר | מתפזר על פני כל שטח המבנה | מועבר לעומק, לשכבה יציבה |
| מתאים במיוחד ל־ | קרקע עם כושר נשיאה נמוך עד בינוני | קרקע חרסיתית תופחת, שכבות עליונות לא יציבות |
| מרתף | משתלב באופן טבעי — הרפסודה היא גם הרצפה | דורש רצפה נפרדת מעל |
| תשתיות | נכללות ביציקה אחת | מבוצעות בשלב נפרד |
| איטום | משטח רציף אחד, פחות נקודות תורפה | יותר מפגשים לאטום |
קורות יסוד — מה הן, ואיפה הן נכנסות לתמונה
קורות יסוד, שנקראות גם קורות קשר, הן קורות בטון מזוין שרצות בין יסודות נקודתיים או בין ראשי כלונסאות וקושרות אותם למערכת אחת. יש להן שלושה תפקידים: לגרום ליסודות הנפרדים לעבוד יחד ולא כל אחד לעצמו, לשאת את קירות המעטפת שיושבים עליהן, ולהקנות למבנה קשיחות אופקית — נושא בעל משקל בישראל, שבה התכן מחייב התייחסות לעומסי רעידת אדמה.
ביסוד רפסודה, חלק ניכר מהתפקיד הזה מתמלא על ידי הפלטה עצמה. היא כבר רציפה, כבר מזוינת בשני הכיוונים, וכבר קושרת את כל נקודות התמיכה. עם זאת, לעיתים קרובות מבוצעות בתוך הרפסודה צלעות מעובות מתחת לקירות נושאים או לעמודים, כדי להגדיל את הקשיחות במקומות שבהם העומס מרוכז. רפסודה כזו נקראת רפסודה מצולעת.
שלבי יציקת רפסודה
- חפירה, יישור והידוק. הורדת הקרקע למפלס התכנון והידוק השתית עד לצפיפות הנדרשת.
- מצע ובטון רזה. שכבת מצע מהודקת, ומעליה יציקת בטון רזה שיוצרת משטח עבודה נקי וישר.
- איטום. יריעות איטום רציפות מתחת לרפסודה, עם חפיפות ואיטום חדירות. זהו שלב שלא ניתן לתקן בדיעבד.
- זיון. פריסת רשתות וברזל הזיון בשתי שכבות ובשני כיוונים, כולל עיבוי בצלעות ובמקומות של עומס מרוכז, והשארת קוצים להמשך הקירות.
- תשתיות. השחלת שרוולים, צנרת ניקוז, ביוב וחשמל לפני היציקה — כל מה שאמור לעבור דרך הרפסודה חייב להיות במקומו.
- יציקה. יציקה רציפה ככל האפשר, עם ויברציה נכונה כדי למנוע כיסי אוויר.
- אשפרה. שמירה על לחות הבטון בימים שלאחר היציקה, כדי שיגיע לחוזק התכן וכדי לצמצם סדיקה.
למה רפסודה וקירות בטון מזוין עובדים טוב יחד
כשהיסוד הוא פלטת בטון רציפה והקירות שמעליו הם קירות בטון מזוין יצוקים, מתקבלת מעטפת אחת רציפה מהקרקע ועד הגג: אותו חומר, אותה שיטת חיבור, אותה לוגיקה של זיון. הקוצים שיוצאים מהרפסודה נכנסים ישירות לזיון הקירות, והמבנה מתנהג כיחידה אחת.
ההשלכה המעשית היא בעיקר באיטום ובהמשכיות: פחות מפגשים בין חומרים שונים, פחות תפרים, ופחות נקודות שבהן מים או אוויר יכולים לעבור. זו הסיבה שרבים מהפרויקטים שנבנים בשיטת GSB — שבה הקיר הוא בטון מזוין יצוק בתוך תבניות בידוד — מבוססים על רפסודה.
למידע נוסף: בנייה תרמית ומסה תרמית · ספריית חתכי הקיר · מידע למתכננים