רעידות אדמה – כתבה מהרשת/ שלום בינה

רעידת אדמה !!! רקע – אחת למאה שנה לערך מתרחשת באזורינו רעידת אדמה, הרעידה האחרונה, שהתרחשה בשנת 1926 גרמה לנזק רב. למה מאה שנה לערך? כי אחת למאה שנה, בממוצע, משתחרר ממעמקי האדמה לחץ שהצטבר עקב חיכוך של שני לוחות טקטוניים הערבי והאפריקאי, שהחיכוך בניהם יצר את השבר הסורי האפריקאי. רעידת האדמה נעה מלב הקרקע וגורמת לשלושה סוגי גלים .הגל ראשון, גלי הדחיפה (P) – אלו הגלים הראשונים, הם מגיעים כמו דחיפה מתוך הקרקע, גורמים לנזק מועט יחסית, מזהירים אותנו מפני הגלים הבאים הגל השני, גלי הגזירה (S) – אלו הגלים ההרסניים ביותר, הם מניעים את הקרקע לשני צדדים מנוגדים אחד לאחר השני, אלו הגלים שגורמים את רוב הנזק ברעידה הגל השלישי, גלי השטח – אלו גלים שנעים על פני הקרקע מהמוקד הקרוב לרעידה, אלו גלים חלשים יחסית ואינם גורמים נזק רב סכנת הגברה גיאולוגית – כפר תבור, כפר כמא ואזורים נוספים אחרים בארץ נמצאים באזור סכנה מיוחד לפגיעה מרעידות אדמה, התופעה מתרחשת כאשר אדמת סחף רכה נמצאת מעל סלע תשתית קשה, כפר תבור יושבת בדיוק באזור כזה. סכנת ההגברה יכולה להגביר את עוצמת הרעידה הראשונית עד פי 50, ולגרום לנזק רב מאוד גם כאשר מוקד הרעידה רחוק. בדיוק כפי שקרה ברעידת האדמה ההרסנית במקסיקו סיטי בשנת 1985אין היום שאלה בקרב כל העוסקים בדבר האם תתרחש רעידת אדמה, השאלה היא מתי היא תתרחש וזה יקרה בטווח הנראה לעין ובימי חיינו. אולי עוד חודש, אולי מחר, אולי עוד עשור, אין שום דרך לצפות את הרעידה, רק לדעת באיזה טווח היא אמורה לקרות ומה הנזק הפוטנציאלי שלה. המסגרת הכוללת להיערכות לרעידת אדמה, כפי שנקבע על ידי ממשלת ישראל היא 7,000 חללים, 8,600 פצועים בינוני עד קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים, 170,000 חסרי קורת גג ומספר לא ידוע של נפגעי חרדה הזקוקים לטיפול. בשכלול – 7,000 חללים, 45,600 פצועים, 9,500 לכודים, 170,000 חסרי קורת גג. (יש חילוקי דעות בקרב מומחים אם הערכה זו שמרנית מדי)בנוגע לכפר תבור, המסגרת להתייחסות הינה 130 בניינים עם נזק קל עד בינוני, 30 בניינים עם נזק כבד, 7 הרוגים, 9 פצועים בינוני עד קשה, 40 פצועים קל, 9 לכודים ו140 עקורים (עקב פגיעה בבית שלא מאפשרת המשך שהות בו)לפני שנרד לפירוט נוסף ופרקטיקה חשוב מאוד לציין, לאחר אירוע קשה של רעידת אדמה, היכולת של גופי המדינה השונים, בהם פיקוד העורף, משטרת ישראל, גופי החירום והגופים הממשלתיים השונים, לספק מענה לתושבים (במיוחד לתושבי המגזר הכפרי) הינה נמוכה עד לא קיימת. זאת אומרת שאנו נצטרך למצוא בקרבנו את כל הכוחות ולהתארגן בצורה כזו שנצטרך כמה שפחות עזרה מבחוץ. אני רוצה לחזור על נקודה זו שוב, אנו יכולים לקבל הרבה הבטחות בנושא, אך אם לא נתכונן ונסייע לעצמנו אנו אכן נישאר בבעיה חמורה מאוד. מה צפוי לנו לאחר רעידת אדמה ומה ניתן לעשור בנידון?1. הרס בתים, באופן כללי, אם הבית שלכם נבנה לפני 1984 (לא לפי התקן של רעידת האדמה) הסבירות שהוא יפגע ברעידה גבוהה משמעותית, ניתן לעשות חיזוקי מבנה. בנוסף לכך, אני ממליץ מאוד, למי שגר בבית פרטי ללא ביטוח, אנא הוסיפו ביטוח נגד רעידת אדמה, וודאו שהחברה המבטחת מבוטחת בחו"ל2. פגיעה קשה בתשתיות ומים – צפויות הפסקות חשמל ממושכות, הפסקות תקשורת ופגיעה קשה בתשתיות מים וביוב. החשמל צפוי להיעדר לפחות ל48 שעות, ייתכן שהרבה מעבר לכך. בנוגע למים, על אף שחברת מקורות אמורה לספק מים בחירום לכפר, בתור אחד שמכיר את הנושא היטב, הסיכוי שחברת מקורות תוכל לספק מים לכפר הינה נמוכה עד בלתי אפשרית, זאת עקב פגיעה וחסימה בצירי תנועה ובעיקר בגלל שסביר שרוב המשאבים יופנו לערים אחרות שיסבלו נזקים גדולים הרבה יותר. יש לשמור בבית 4 ליטר לאדם ליום למשך שלושה ימים לפחות, אני ממליץ על יותר, יש לשמור בבית ערכת חירום הכולל ביגוד, מטענים ניידים, כלי בישול וכדומה. ניתן למצוא מידע על ערכות חירום באינטרנט3. טיפול רפואי – בתי החולים פוריה, העמק וזיו יפגעו ככל הנראה מרעידת האדמה, מלבד כך יהיה קשה על בלתי אפשרי לגשת אליהם מאחר שהצירים יהיו חסומים על ידי המוני אדם ומשפחותים שיגיעו לקבל טיפול. יש להחזיק בבית ערכת עזרה ראשונה4. פשע, בזיזות וכדומה. לאחר אירוע קשה של רעידת אדמה, ייתכן מאוד שנהיה חשופים הרבה יותר לבזיזה ופשע, לא רק של טובין, אלא של מוצרי "הישרדות", דהיינו מים, מזון, דלק וכדומה. איך להתנהג ברעידת האדמה ? ככלל עדיף לצאת החוצה. ניתן להיכנס לממ"ד אך יש להשאיר את הדלת שלו פתוחה לרווחה במקרה שכזה. לאחר רעידת האדמה ייקח לרשויות מספר ימים להרכיב תמונת מצב מלאה של מה קרה. ב99 אחוז מהמקרים, מי שמלחץ אנשים לאחר רעידת אדמה הוא הקהילה והשכנים גם כאן חוסן קהילתי הוא הבסיס עליה יושבת המוכנות שלנו לרעידת אדמה. קל מאוד וטבעי לדחות נושא זה ולא לעסוק בו, אך לטעמי בכל אופן, המחיר של ההתעלמות ממנו הוא כבד מאוד, למרות שהשגרה עמוסה ולא נעים לדבר על זה, אני מפציר לתת עליו את הדעת. ככל שהנושא יהיה קרוב יותר ללבכם, הוא יהיה קרוב יותר ללבם של ארגונים ומוסדות נוספים שצריכים להתארגן בנושא. בתגובות אשים חומרים נוספים, ניתן להתייעץ איתי אם אתם רוצים.

בברכת ש"לא נדע", קצת עליי : שלום בינה, סטודנט לתואר שני בניהול אזורי אסון ומצבי חירום באונ' חיפה, בשותפות עם מרכז המחקר הלאומי למצבי חירום (ניתן להגיד שאני לומד את נושא החירום ניתן מהאוטוריטות הרציניות ביותר בארץ) בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה וחינוך