מעניקה נוחות וחוסכת אנרגיה
בניה ירוקה משמרת אנרגיה ב-GSB היא בניה טרמית המשפיעה באופן ניכר על איכות החיים בבית וחוסכת מעל 50% בהוצאת חשבון החשמל.
הבנייה הירוקה הינה שילוב של מעטפת מבודדת ברמה גבוהה (דרוג A ע”פ ת”י 5281/5282) ומסת קיר בצד הפנימי אשר יוצרים נוחות תרמית יוצאת דופן.
בידוד תרמי הנה היכולת של רכיב להתנגד למעבר חום וקור מצידו האחד של הקיר לצידו השני. הדרישה לבידוד תרמי הנה אחת הדרישות העיקריות בתקני בנייה ואף מעוגנת בחוק התכנון והבנייה. בניה טרמית יוצרת נוחות תרמית ומושגת בטמפרטורת חדר של 21-26 מעלות צלזיוס.
מסה תרמית נותנת ביטוי לתכונה של חומרים שונים לקלוט ולאגור חום/קור במבנה.
מסה תרמית של מבנה היא המסה המשולבת של הקירות, התקרות והרצפות שעקב יכולתם לאגור אנרגיה, הם סופחים את החום/קור של החדר ומסייעים לשמירת הנוחות התרמית בבית.
בידוד תרמי חיצוני בשילוב של מסה תרמית פנימית והצללות מתאימות יכול לשפר את תנאי המחיה בבית ולהקטין את עומסי החימום והקירור. היקף החיסכון בפועל משתנה בין בית לבית לפי אזור אקלים, תכנון החלונות וההצללה, איכות הביצוע והרגלי השימוש של הדיירים. מסה תרמית יעילה במיוחד, כאשר יש הפרש טמפרטורה גבוה בין היום ללילה (לפחות 6 מעלות צלסיוס). בחורף, לדוגמה, קיר/רצפה דרומיים בעלי מסה תרמית גבוהה, יאגרו את קרינת השמש בשעות היום, ויפלטו את החום בלילה. תפקוד מבנה מסוג זה הוא אידאלי לאזורים מדבריים.
מתוך המדריך לבניה ביו אקלימית בישראל:
"הצורך במסה תרמית פעילה בולט באזורי הארץ בעלי תנאים תרמיים קיצוניים כולל אזורי ההרים והמדבריות למשל בנגב ובערבה.
באזורים אלה ישנן תנודות טמפרטורה רחבות במיוחד במחזור היומי. המסה הפנימית עשויה למתן ולייצב את הטמפרטורות בתוך הבית."
שני המונחים מופיעים יחד כל כך הרבה פעמים שהם נשמעים כמו מילים נרדפות. הם לא. הם עושים שני דברים שונים, ובית שמתפקד היטב באקלים הישראלי צריך את שניהם.
בידוד תרמי מאט מעבר חום דרך הקיר. הוא נמדד בהתנגדות תרמית (R) — ככל שהיא גבוהה יותר, פחות חום עובר. תפקידו לחסום.
מסה תרמית היא היכולת של חומר כבד — בטון, אבן — לספוג חום, לאגור אותו, ולשחרר אותו לאט. היא לא חוסמת כלום; היא מאטה שינויים. תפקידה לייצב.
באקלים ים-תיכוני, ההפרש בין שיא הטמפרטורה ביום לבין המינימום בלילה גדול. בקיץ אפשר לראות עשר מעלות ויותר בין אחר הצהריים לשעות הקטנות. זה בדיוק התנאי שבו מסה תרמית עובדת: הקיר הכבד סופג את עומס החום של היום, והבית מגיע לשיא הטמפרטורה הפנימית שלו כמה שעות מאוחר יותר — כשבחוץ כבר התקרר.
אבל מסה לבדה לא מספיקה. קיר בטון חשוף פשוט יעביר את החום פנימה, רק לאט יותר. הבידוד הוא שמונע מהחום להיכנס מלכתחילה; המסה היא שמשטחת את מה שכן נכנס.
אותם שני חומרים בדיוק, בסדר הפוך, נותנים בית אחר לגמרי.
זה השיקול היחיד החשוב ביותר בבחירת חתך קיר, ובדיוק עליו בנויה ההשוואה בין חתכי הקיר.
גישור תרמי הוא מקום שבו הבידוד נקטע והחום עוקף אותו. בבנייה קונבנציונלית זה קורה בכל עמוד, בכל קורה, בכל חיבור בין קיר לתקרה. אפשר להתקין בידוד מצוין על שטח הקיר ועדיין לאבד חלק ניכר מהביצועים בצמתים.
זה ההבדל המהותי בין בידוד שמותקן על קיר קיים לבין בידוד שנוצק כחלק מהקיר. בקיר GSB הבידוד רציף לאורך הקיר ואינו נקטע בנקודות החיבור, ולכן ביצועי המעטפת בפועל קרובים יותר לביצועים שחושבו על הנייר.
מעטפת טובה לא מייצרת חיסכון בפני עצמה — היא מקטינה את העומס שמערכת המיזוג צריכה לספק. כמה זה שווה בפועל תלוי באזור האקלים, בתכנון הבית, בגודל הפתחים, בהצללה ובהרגלי הדיירים. לכן אנחנו נמנעים מלנקוב באחוז חיסכון גורף — הפער בין פרויקטים גדול מכדי שמספר אחד יהיה כן.
מה שכן אפשר לומר: בידוד רציף בלי גישורים, ומסה תרמית בצד הנכון של הבידוד, הם שני הפרמטרים שהשפעתם על עומס המיזוג היא הגדולה ביותר מבין כל מה שקשור למעטפת.
הדרישות למעטפת מוגדרות בת״י 1045, תקן הבידוד התרמי של בניינים, שמחלק את הארץ לארבעה אזורי אקלים וקובע ערכי התנגדות תרמית מינימליים לכל אחד. זהו רף מינימום להיתר, לא יעד תכנוני. התמונה הרחבה — אנרגיה, מים, חומרים ואיכות סביבה פנימית — נמדדת בת״י 5281 לבנייה בת קיימה.
אם יש לי בידוד מספיק, אני עדיין צריך מסה תרמית?
בידוד לבדו יעמוד בתקן. מסה תרמית היא מה שהופך את הבית ליציב — פחות תנודות בין יום ללילה ופחות הפעלות של המיזוג. באקלים עם הפרשי יום-לילה גדולים ההבדל מורגש.
קלקר על הקיר מבחוץ נותן את אותה תוצאה?
מבחינת ערך ה-R בשטח הקיר — ייתכן. מבחינת רציפות בצמתים ובחיבורים ומבחינת עמידות לאורך שנים — לא. כתבנו על ההבדל בעמוד ה-ICF.
איך זה משפיע על עובי הקיר?
קיר עם בידוד מובנה עבה יותר מקיר בלוקים מקביל. זה אחד מהחסרונות שפירטנו בדף החסרונות.